טיעון וחקירת עדים

לבוש מדי משפט – חולצה לבנה ועניבה שחורה , מכנס כחול או שחור .

מרכיבי הציון:

60% - נוכחות והשתתפות (נגרעות נקודות על כל חיסור).

40% - עבודת סיכום.

*. להביא את החוברת לכל שיעור.

מבנה של טיעון :

*. ניצול זמן חסד – אתה מגיע למקום שאתה לא מכיר ואין לך הרבה שניות לגרום לאנשים להקשיב לך, לכן במצב כזה צריך להיות יצירתי, משהו אחר. לדוג' סיפור , משל וכו' . המרצה טוען שאין אדם שלא אוהב סיפורים, לכן אין פתיח יותר טוב מזה,

• לדבר לרגש.

• לתקוף את הטיעון שכנגד.

• כשאתה מכין טיעון אתה יודע מה יגיד הצד השני ולכן צריך גם לגמד את היתרונות של הצד השני בטיעון שלך.

1. פתיחה / מבוא – לדוג' "אני הולך לדבר איתכם על..."

2. התוכן- צריך להיות בנוי בפסקאות לפי נושאים, לדוגמא:

   1. נוחות

   2. נעימות

   3. חסכון בזמן

   4. ......

3. סיכום – עדיף שיבוא עם משפט מחץ.

*. חשוב לזכור שאם יש טיעונים חלשים לעיתים עדיף לא להגיד אותם בכלל. במידה ואמרת טיעונים חלשים הצד השני יכול לקחת אותם והתמודד איתם, הצד השני הרי לא ייקח טיעון חזק וינסה להתמודד איתו ולכן המרצה טוען שטיעון חלש עדיף לא להזכיר כלל.

*. במידה ואתה סנגור פלילי ואתה צריך לדבר על זיכוי או לחלופין על הקלה בעונש. המרצה ממליץ לדבר על בשלב הראשון על הקלה בעונש ולחתום את הנאום בזיכוי.

חידה – יש כיבשה ויש אריה (הכבשה בצד שמאל ואז יש שורה של אריות אחריה ).

הפתרון של החידה היא שאם יש מספר זוגי של אריות אז האריה הראשון לא אוכל, ואם יש מספר אי זוגי אז האריה הראשון אוכל.

*. מהחידה הזאת לומדים שתמיד צריך ללכת לשלב הסופי ולפיו לתכנן את כל המשפט מההתחלה.

חקירת עדים – חקירה של עד בבית משפט היא חלק מהליך, בשלב של מחלוקת עובדתית. העד נועד לתת לבית המשפט עובדות. ואחת הסכנות היא ניווט לפי הרוח במקום לנווט לפי מפה.

בוחן הפתע לעורך דין לדעת המרצה הוא שכל שאלה שאתה שואל אתה חייב להיות מסוגל לדעת מה התשובה שאתה רוצה לקבל ואיך היא תעזור לך בסוף.

חקירה ראשית

מחר בבוקר יש חקירה ראשית, השאלה היא איך מתכוננים?

אם אני יודע מה יהיה בסיכומים אז אני יודע כבר איזה מסקנות אני צריך להסיק מהחקירה. כלומר, איזה עובדות אני צריך להדגיש/ איזה שאלות אני צריך לשאול את העד שלי.

*. יובל חוזר ומדגיש שאני צריך לראות מה כתוב לי בסיכומים ולפי זה אני שואל את השאלות. וזאת מכיוון שברגע שנגיע לסיכומים, בית המשפט לא יתקל במידע בפעם הראשונה אלא הוא ישמע אותו עוד בשלב החקירה הראשית או הנגדית.

לסיכום: עד עולה אני יודע מה אני צריך להגיד ומהם העובדות שאני יכול לקבל ממנו. אם אני צריך להוכיח שהוא מבולבל אני צריך 10 עובדות בתוך התיק.

קריאת רשות:

הליך פלילי: אחרי 'הגשת כתב אישום' יש 'הקראה' אחרי הקראה יש 'תשובה לאישום' לאחר יש את שלב 'בירור האשמה (הוכחות)'. בירור האשמה מתחלק לפרשת התביעה (סדרת עדים מטעם התביעה), פרשת ההגנה (סדרת עדים מטעם ההגנה). לאחר בירור האשמה מגיעים לשלב 'הסיכומים': מטעם התביעה ולאחריה סיכומים מטעם ההגנה. לאחר הסיכומים השופט קובע את התיק ל 'הכרעת הדין'. לאחר הכרעת הדין יש 'טיעונים לעונש' ו 'גזר דין'.

הליך אזרחי: בהליך אזרחי אין חקירה והוא מתחיל ישר בבית המשפט: 'כתב תביעה' ולאחר מכן 'כתב הגנה' ואז יש 'קדם משפט' ואז 'פרשת תביעה' ו 'פרשת הגנה' ולאחר מכן 'סיכומים' ו 'פסק דין'.

עד כאן.

חקירה ראשית:

1. אסור לשאול שאלות מדריכות/ אסור להדריך (בניגוד לחקירה ראשית בחקירה נגדית חובה להדריך) – לדוג' "תגיד לי כמה זמן לקח לך להגיע לקומה 8..."

   מהי ההגדרה של שאלה מדריכה: שאלה שבתוכה יש עובדה טמונה שצריכה הוכחה.

   הסיבה שלא שואלים שאלות מדריכות היא כי המשקל הראיתי של אמירה ספונטנית של עד גבוהה יותר ממשקלה כאשר העו"ד הדריך את העד.

2. כיצד נביא את הנחקר לפרט וליצר את העובדות במידה והוא נעצר, הבעיה היא שאסור לנו לשאול שאלות מדריכות? ולכן אומרים לו "ספר" , "תאר" , "פרט" , "הרחב" , "האם תוכל להרחיב/ לפרט?" וכו'

• אם העד נעצר צריך לחלוב אותו. איך עושים את זה? מתחילים מהפרטים שהעד אמר ומתחילים ברזולוציה נמוכה קצת אחורה ואז מחזירים אותו לאט, לאט לכיוון שאנחנו רוצים. לדוג' "בוא נחזור אחורה תתאר לי את הקיר ליד ה..." , "אתה רוצה קצת זמן להתרכז".

1. כדאי להשתמש במילים שיעזרו לעד להתחיל לדבר על העובדות, כגון: "ספר" , "תאר" , "פרט" , "הרחב" , "האם תוכל להרחיב/ לפרט?" וכו'

2. חשוב לעבוד באופן מסודר ולכן יש צורך ברשימה מראש של דברים שאני צריך מהעד.

הכנה:

העדים שלנו הם בעצם האורחים שלנו במשפט, עלינו להתייחס אליהם כך. עלינו להבהיר להם שהשופטים לא יודעים הרבה ואפילו כמעט שלא יודעים כלום, על התיק הנדון. למרות שהעד עלול לחשוב כך, עלינו להבהיר לעד שהשופט אינו יודע כלום ועליו לספר בדיוק ובמפורט את הדברים.

מונחים:

חקירה ראשית בפסקאות – כדאי לסדר את העדות בחלקים מובנים לפי פסקאות, הדבר יקנה לעד סדר במתן העדות. המרצה טוען שמותר לי לכוון ברמת הפסקאות וככל שניתן לו יותר מגרות, כך העד יהיה יותר מסודר בראש ויהיה יותר קל.

בנוסף אתה יכול לכוון את העד למשהו שהוא אמר וככה להזכיר לו. לדוג' העד דיבר על הדירה, אז אתה אומר לו: "דיברת על הדירה..."

חקירה ראשית "מתגוננת" – נניח שיש עובדות נוחות לנו ויש עובדות נוחות להם, אני בעצם לוקח עובדות שנוחות לצד השני ומייפה את העובדות האלה.

למה אני לא מחכה שהצד השני יעלה את העובדות? הסיבה לכך היא שהצד השני יכול לקחת את העובדה ולעשות ממנה מטעמים ולכן עדיף שאנחנו ניקח את העובדה ונטה אותה לכיוון שלנו.

כשאני עושה את זה אני שולט יותר באלמנט התזמון.

*. המרצה אומר שהתזמון זה דבר חשוב ולכן אם יש לך פצצה לזרוק, זרוק אותה בסוף. כמובן שלפני זריקת הפצצה צריך להכין את הקרקע.

*. אם יש עובדה שפוגעת בנו עדיף שהם יעלו בהתחלה. זאת בכדי שלא יהיו הפתעות בסוף. וככה העובדה תיכנס לסרט מתי שנוח לנו ובנוסף לי יש את האפשרות לעטוף את העובדה איך שאני רוצה. לדוג' "אז הוא לא זיהה את הנאשם דברים כאלה קורים..."

*. בנוסף אומר המרצה כי חשוב לא לבנות ציפיות גבוהות כבר בתחילת המשפט כי במידה ומשהו ייפול אז אתה תוקע לעצמך סכין. עדיף להתחיל מלמטה בלי ציפיות וככה אתה לא מכניס את עצמך לציפיות גבוהות שאם הם יפלו במעט זה יכול להפיל את התיק. לדוג' מקרה "עד התביעה".

חקירה נגדית

מבחינת החוק הכל מותר, הבעיה עם חקירה נגדית זה לא החוק, אלא הטקטיקה והתבונה.

אין כמעט מגבלות חוץ מ: רלבנטיות – לא לבזבז את הזמן, להטעות – לא להטעות את העד.

*. המרצה אומר שמותר לעשות מה שרוצים גם לחרוג מהכללים, הכללים הם כללים ולא חוק ולכן ניתן לחרוג מהם:

*. בחקירה נגדית אתה הוא זה ששולט.

*. המטרה בחקירה הנגדית היא שליטה.

1. חקירה קצרה ותכליתית.

2. עברית "מדוברת" , מילים פשוטות. להימנע ממילים ותיאורים "מסקנתיים".

3. לשאול שאלות מדריכות – ישנם מקרים בודדים שבהם ניתן להחליט לשאול שאלה פתוחה. לדוג' אם העד משקר אז אתה אומר לו: "ספר לי עוד על מה שאמרת.." זאת בכדי להפיל אותו.

4. עובדה אחת בכל שאלה. מותר לשאול שתי שאלות כדי לאשר עובדה אחת.

5. לא ליצור חזרה על עדות ראשית.

6. ידיעת התשובות מראש – אל תשאל שאלה אם אתה לא יודע מה התשובה שאתה מצפה לה.

7. הקשבה !!! לכל תשובה ! – אולי באחת התשובות תימצא הישועה.

8. לדרוש תשובות – כאן צריך להיות קצת קרצייה אבל לעשות את זה בסבלנות ובנועם. לא לעבור לשאלה הבאה ללא קבלת תשובה ברורה לשאלה שנשאלה.

   *. הרעיון בשליטה הוא לא להתווכח עם העד, אלא לתת לעד לסיים את השיר שלו ולהישאר בקו שלי.

9. לא להתווכח עם העד – אין ערך לוויכוח מכיוון שמה שאתה אומר לא נכנס לפרוטוקול, רק מה שהעד אומר.

10. לא לשאול שאלה אחת יותר מידיי – כאשר עורך הדין מקבל רצף של תשובות חיוביות כמו שהוא רצה, ואתה מנסה לשים מסמר ולסגור את הפינה אתה עלול לקבל תשובה שלילית מהעד. ודבר כזה יכול להרוס לך הכל. המרצה ממליץ כי שאלות כאלה אפשר לשאול בצורה של שאלה רטורית בשלב הסיכומים.

11. לא לסכם בפני העד!

ש.ב – אירוע של מכירת אלכוהול לאדם שיכור: צריך לשחק את העד, חקירה ראשית או חקירה נגדית.

התרשים:

התרשים שערך השוטר הוא מעולה לתביעה מכיוון שהוא מאמת את הנתונים. אך להגנה התרשים פחות טוב מכיוון שכמה שיש יותר ערפל על התיק זה טוב לסנגור.

במקרה שלנו התרשים מוכיח את המקצועיות של השוטר ולכן זה מחזק את התביעה.

בחקירה ראשית - לא לטייל מכיוון שהעד הוא הכוכב , צריך להישאר סטטי. רק בתיקי מרמה או ביטוח כדי להגיש מסמכים אז קמים. לשמור את הטיולים לחקירה נגדית.

בסיכומים - צריך לזכור שאם אתה התובע (טוען ראשון) אתה צריך מראש להעלות את הדברים שצפויים לעלות בסיכומים של הסנגור ולהתמודד איתם.

לסנגור יותר קל מכיוון שהוא שמע את התובע ואז הוא צריך להגיב ולהתמודד עם מה שאמר התובע.

אירוע מספר 2

תיק פלילי נסיבתי .

בתיק נסיבתי זה אומר שאין לי עד שראה את העבירה.

אני צריך כמה עובדות קטנות שמוכיחות לי את העובדה הגדולה שאני מחפש ומתוך העובדה הזאת אני מסיק את המסקנה.

המבחן לתיק נסיבתי זה להראות שאפשר לחיות עם כל העובדות שהם מעידות על מסקנות. בתיק התביעה הביאה את כל העובדות המעידות כי אותו חשוד אשם. הנאשם אמר כי כל העובדות נכונות אולם הם מעידות על מסקנות אחרות (לדוג' העובדות יכולות להעיד מצד אחד שהנאשם אשם ומצד שני שהוא זכאי).

הסיפור מספר על נאשם שמואשם בפגע וברח:

1. יש נוכחות שלו בזירה.

2. צבע הרכב

3. מספר חלקי

4. ועוד כמה עובדות קטנות.

התביעה אומרת שהוא הנאשם בתאונת פגע וברח, והנאשם טוען שכל העובדות נכונות אבל הוא לא דרס את הקורבן.

שעד התביעה מעיד התובע חוקר אותו ראשית והסנגור נגדית. בעת ההגנה הנאשם בעצמו הוא העד המגן על עצמו, על כן ההגנה תחקור חקירה ראשית והתביעה חקירה נגדית.

אם חוקרים על סמך דפי התרשימים יש לוודא כי התרשים בעדות הראשית אכן הוגש. אם לא והוא אכן ישמש לתכלית ההגנה יכולה גם ההגנה להגיש אותו.

אירוע מספר 2: המדינה נ' פרופסור וויליאמס.

המרצה אומר כי התביעה לוקחת את הנזק של המכונית ולוקחת את הפרט הזה ועושה מזה "עניין". כלומר, התובע אומר בסיכומים : "איך זה שקרתה לך תאונה ברוורס ?" , "איך זה שלא סידרת את המכה? – אדם מסודר כמוך?".

הסנגור מנגד אומר כי פרופסור למשפטים פחות מעניין אותו איך האוטו נראה ואפילו להביא ספר טיפולים של האוטו ולהראות כי הפרופסור לא מקפיד על הטיפולים. כלומר, מסקנה לא איכפת לו איך האוטו נראה.

המרצה אומר כי כל סנגור שואל את השאלה הזאת – "מה יש לך להגיד על האשמה הזאת שמאשימים אותך?".

ואז הנאשם מדבר, ופה ההזדמנות של הנאשם לשבות את ליבו של בית המשפט בקסמיו. לדוג' אם ניקח את המקרה שלנו אז פרופסור וויליאמס (הנאשם) יגיד כי הוא מבין במשפטים והוא בחיים לא היה עושה דבר כזה מכיוון שהוא מבין את המשמעות של הפקרת פצוע בשטח.

בחקירה חוזרת אפשר לשאול:

1. פרופסור וויליאמס בחקירה נגדית העוד ... שאל אותך על מיקום החנייה של הרכב. אני מבקשת ממך לסמן לי בדיוק איפה חניתה.

אירוע 4

דיקסון נ' חברת הביטוח:

שאלות לחקירה ראשית - חקירה ראשית גב' דיקסון:

ספרי לנו על מקצועו של בעלך?

כיצד ההיית מתארת את מעמדו בקהילה?

תארי לנו את אמונתו הדתית של כבוד השופט המנוח?

תארי לנו את מצבו הנפשי של כבוד השופט המנוח?

תארי לנו את מערכת היחסים בניכם?

ספרי לנו על מצבכם הכלכלי?

האם בעלך יעד אותך לגבי פעולותיו הכלכליות בעבר?

(האם בעבר הוא סיפר לך על בעיות כלכליות?)

ספרי לנו כיצד ניהלת את עלויות משק הבית?

נתחיל בערב האירוע התוכלי לספר על התנהגותו בארוחה?

תארי לנו את תאבונו בארוחה?

לאן הלך כבוד השופט המנוח לאחר ארוחת הערב?

מה הוא עשה לאחר שחזר?

תארי לנו את מצב רוחו של כבוד השופט המנוח כאשר העיר אותך?

מה הוא סיפר לך לגבי יום המחר?

תארי לנו את מעשייך בוקר האירוע עד שחזר לביתך?

באיזה שעה חזרת לביתך?

ספרי לנו כיצד גילית את גופתו של כבוד השופט הנכבד? היא צריכה להזכיר את העובדה שהוא היה עם מעיל הצייד עליו.

היכן הייתה גופת בעלך?

היכן היה הרובה ?

האם זיהית את כלי הנשק?

האם תוכלי לספר לנו על כלי הנשק?

מדוע כבוד השופט המנוח השתמש בכלי נשק אחר בציד האחרון?

ספרי לנו מה קבע חוקר מקרי המוות?

תארי לנו את המסמכים שהשאיר אחריו כבוד השופט?

האם השופט השאיר צוואה?

ספרי לנו על הפוליסות הביטוח שהותיר כבוד השופט?

האם יתר הפוליסות כובדו?

אירוע 6 – המדינה נ' ציון בן טל

באירוע צריך להיכנס לראש של ילדה וככה השאלות יהיו יותר טובות.

המרצה אומר כי בחקירת ילדים ישנם מספר כללים:

1. לא שואלים שאלה לפי תאריך זאת מכיוון שילדים לא זוכרים תאריכים.

2. שאלות מקדימות לפני שעוברים לאירוע – לדוג' ספרי קצת מי את , באיזה כיתה? איזה בית ספר? תחביבים? . זאת בכדי לרכך את העדה ולהוריד ממנה את הפחד להעיד ולשתף פעולה.

סוכם: ע"י עו"ד ניר והב – ניר והב משרד עורכי דין ראש העין