החלקים בעזבון

מאת: עו"ד שלומי נרקיס

סעיף 13 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 קובע כדלקמן:

"13. החלקים בעזבון

ילדי המוריש חולקים ביניהם בשווה, וכן חולקים הורי המוריש ביניהם והורי הוריו ביניהם."

החלוקה בין יורשים מאותה דרגה הינה בחלקים שווים.

סעיף 12 לחוק הירושה קבע את סדר הפרנטלות בינן לבין עצמן. בא סעיף 13 לחוק הירושה ומודיענו שכשיש כמה יורשים מפרנטלה אחת, החלוקה שבין האישים השייכים לאותה פרנטלה היורשת, היא חלוקה שווה ביניהם. לפי לשון הסעיף, המתייחס ל"ילדי המוריש", אין להפלות בין ילד לילד, בין זכר לנקבה, בין ילד שנולד מחוץ לנישואין וילד שנולד מהורים הנשואים זה לזה, בין בכור לילד אחר וכדומה {ש' שילה פירוש לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, 145}.

יש להדגיש את הקשר הדומיננטי והקומולטיבי בין הוראות סעיפים 10, 12, 13, 14 לחוק הירושה. בחינת שרשרת ההורשה חייבת להתבצע אגב ראיה של סעיפים אלה יחד וכמשלימים זה את זה. עץ הירושה מושתת על בחינת מסלול ההורשה דרך סעיפים אלה.

ש' שילה {שם, 146}, מביא סיטואציה משפטית הנוגעת לקשר שבין היורש שנפטר לשרשרת ההורשה הנקובה בסעיפים 13, 14 לחוק הירושה וכדבריו:

"צודק השופט שילה באמרו: 'המוריש שבו מדובר בסעיף 13 אינו רק אותו המוריש שבחלוקת עזבונו אנחנו דנים, אלא כולל גם יורש של אותו מוריש אשר נפטר וכתוצאה מפטירתו הופך הוא למוריש של יורשים אחרים, צאצאיו. וכך יש להבין את המונח 'מוריש' בסעיף 14 של החוק'. ואולם המסקנה הנוספת אליה הגיע השופט שילה כתוצאה מניתוח זה, אינה נראית לנו, והיא קשורה יותר לקביעה שנקבעה בסעיף 14 לחוק..."